אור חדש ט׳:כ״ה

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

מפרשים:
25 "ובבואה לפני המלך וגו'" פסוק כה. כל זה כתב מרדכי לעיל פסוק כ "ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וגו' ובבואה לפני המלך". והיה לו להזכיר שְׁמָהּ לומר "ובבואה אסתר המלכה וגו'", רק שלא רצה להזכיר את שמה בפירוש, כי אם כתב "אסתר" ולא כתב "המלכה אסתר", הרי זה בזיון לה נגד האומות שלא זכר שמה שהיא מלכה. ואם יאמר "אסתר המלכה", והרי אמרו מגילה יג. אין "לבת" למעלה ב, ז אלא "לבית", והיתה לו לאשה, ואם כן איך יקרא מרדכי* עצמו שמה "מלכה", ובודאי אסתר מקפדת על זה, כי היה זה כאילו מרדכי עצמו מודה שהיא אשת אחשורוש, מאחר שהיא* מלכה. אבל בשאר מקום שקורא אותה "מלכה", מפני שכך נראה, שהרי היא עם אחשורוש. אבל מרדכי עצמו שהוא יודע שהיא אשתו, אם יאמר "אסתר המלכה" הרי הוא עצמו מודה שהיא לאחשורוש. ולכך לא זכר שמה כלל, רק אמר "ובבואה". ואין להקשות, אם כן שאר הבריות יהיה קשה להם זה מה שלא הזכיר שְׁמָהּ, ויהיה זה כאילו כתב בפירוש שהיא אשתו. אין זה קשיא, כיון שלא ידעו שהיא אשתו, לא יתלו בזה, רק יאמרו שהוא קצור לשון. או שהכל יודעים כי אסתר המלכה באה לפני המלך.
26 וכתב כי "אמר עם הספר", כלומר כי אמר הדברים האלו לסופר שיכתוב זה בספר. ולא תאמר כי הסופרים כתבו מעצמם, רק אחר הכתיבה הובא הספר לפני המלך והסכים המלך על זה. ועל זה אמר כי "אמר עם הספר", כי הוא אמר כך מעצמו.
27 ואמר "ישוב מחשבתו על ראשו". ודבר זה רמז מה שאמרנו למעלה כי ישראל ועמלק הם מחולקים מצד התחלתן לגמרי. ולכך אמר "ישוב מחשבתו על ראשו", כלומר שהוא היה מבקש לעקור התחלת ישראל עד שלא יהיו נמצאים, לכך ישוב מחשבתו על ראשו לעקור התחלתו. כי הראש התחלה, מלשון ראש וראשון. והמן וגם* זרעו יהיו נעקרים מהתחלתן, כמו שהוא היה רוצה לעקור התחלת ישראל.
28 ובגמרא מגילה טז: "אמר עם הספר", "אמרה" מיבעי ליה. אמר רב נחמן, יאמר בפה מה שכתוב בספר. ופירש רש"י ז"ל שם דפירושו כי מה שבאת אסתר להתחנן לו, כל זה יאמר כל שנה ושנה. עם הספר - שתהא המגילה כתובה לפניהם. והפירוש דחוק מאוד, כי המשך הפסוקים קשה לפירושו. גם מה שאמר "יאמר בפה" לא היה צריך לומר, רק "יאמר בספר", ובודאי פירושו שתהיה המגילה נקראת.
29 ולפי הנראה פירושו כמו שאמרנו וכמו שפירש רש"י ז"ל בפירוש המגילה, וכך הפירוש "בבואה לפני המלך" בקשה אסתר שיאמר המלך מה שכתב בספר, הוא האגרת, יאמר בפה. כי למעלה כתיב שהאגרת כתב מרדכי בשביל שנתן לו רשות שיכתוב כטוב בעיניו, וכדכתיב למעלה ח, י "ויכתוב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך". לכך בקשה שיאמר בפה מה שכתוב בספר, וישמעו דבר זה מפיו, ובשביל כך הדבר יותר יש לו קיום. וכל זה כתב מרדכי אל כל היהודים. ולפי זה שפיר גרסינן "אמרה לו יאמר בפה מה שכתוב בספר". וכן עשה אחשורוש, אמר בפה מה שכתוב בספר. כי ראוי שיאמר בפירוש ההצלה, ולא שיאמר "ואתם כתבו כטוב בעיניכם", שלא יאמרו הבריות כי לא היה דעתו של אחשורוש שכל כך יעשו.
30 ולפי דעתי הגרסא כך מגילה טז:; "'אמרה' מבעי ליה. אלא אמר בפה מה שכתוב בספר". כלומר שאמר אחשורוש בפה כל הדברים מה שכתוב בספר, ובזה יהיה הכל כמשמעו. ואם נפרש כמו שפירש רש"י דברי הגמרא, צריך לומר כי בקשה אסתר שיקראו ישראל בפה המגילה הזאת, כי אולי אחשורוש יהיה מקפיד על איזה דברים הכתובים במגילה שאינם לכבוד אליו. ועל כן בקשה על זה, והשיב על זה שיאמר בפה מה שכתוב בספר. ופירוש שאמרנו הוא נכון.